עבור הורים רבים, קיר הסימונים בבית הוא לא רק תיעוד של ילדות נעימה, אלא מהווה מסע מרתק של קצב הגדילה של ילדיהם. אך מה קורה כאשר קצב הגדילה הוא איטי ומדאיג, והסימונים על הקיר אינם עולים בקצב הרצוי?
במאמר זה נדון בתופעה השכיחה של קומה נמוכה בילדים, נתעמק באיך הילדים שלנו בעצם גדלים לגובה, מה יכול להשתבש, איך זה קשור להורמון הגדילה ומתי יש צורך בהתערבות ובטיפול.
מהי קומה נמוכה אצל ילדים?
בעולם הרפואה, קיימות עקומות מדידה שמשמשות למעקב אחר נתונים לאורך זמן. העקומות האלו מאפשרות להורים ולצוות הרפואי לסמן את ערכי המדידה בעקומה ולבחון את גדילת הילד ביחס לנורמה לגיל, למגדר וביחס לעצמו.
קומה נמוכה מוגדרת בדרך כלל כאשר ילד נמצא מתחת לאחוזון 3 בעקומת הגובה, כלומר 97% מהילדים שהם בני גילו גבוהים ממנו. הגדרה נוספת היא מצב בו הילד נמצא שתי סטיות תקן מתחת לממוצע, בערך אחוזון 2.3.
עם זאת, חשוב לציין שלושה גורמים נוספים המשפיעים על קביעת קומה נמוכה:
-
- גובה ההורים: ילדים להורים נמוכים צפויים באופן טבעי להיות נמוכים יותר. אם שני ההורים נמצאים באחוזון 3, סביר להניח כי גם ילדיהם ימוקמו שם.
- היסטוריית גדילה: ירידה משמעותית בקצב הגדילה לאורך זמן צריכה להדליק נורה אדומה. לדוגמה, ירידה מאחוזון 75% לאחוזון 10% תוך שנתיים מחייבת בירור רפואי.
- משקל: מיקומו של הילד בעקומת המשקל. הגורמים לילד נמוך מאוד ורזה שונים בדרך כלל מילד נמוך מאוד עם משקל תקין או עודף.
איך אנחנו צומחים לגובה ?
בגפיים ובחוליות של ילדים ונוער קיימת שכבה מיוחדת של סחוס הנקראת לוחית הגדילה או פלטת הגדילה.
תאי סחוס אלו עוברים תהליך מורכב לאורך תקופת הילדות והנעורים. במהלך תהליך זה, הם מתמירים בהדרגה לעצם, וכך העצם מתארכת ומתפתחת.
לוחיות הגדילה מושפעות ממגוון הורמונים שונים, לרבות הורמון הגדילה. הורמון זה מופרש מהמוח, מבלוטה מיוחדת הנקראת יותרת המוח או "היפופיזה ".
הורמון הגדילה גורם להפרשת הורמון נוסף בשם IGF1 , אשר משפיע ישירות על תאי הסחוס בלוחית הגדילה ומעודד את התפתחותם לעצם.
תהליך הגדילה הינו מורכב ורגיש, והוא מושפע מגורמים רבים נוספים מעבר להורמונים כמו למשל תזונה בריאה ומאוזנת שחיונית לאספקת כל החומרים הדרושים לתהליך הגדילה התקין. כמו גם, מצבי חולי כרוניים – מחלות מסוימות עלולות להשפיע על קצב הגדילה. זאת ועוד יש לציין גם גורמים גנטיים, ותסמונות שיכולים להשפיע על תהליך הגדילה
מה קצב הגדילה התקין ?
מסע הגדילה של ילדים הוא תהליך מרתק המתרחש לאורך שנים רבות. לאורך המסע, אנו יכולים לחלק את הצמיחה לגובה לארבע תקופות מרכזיות:
תקופת העובר : אורך ממוצע של ילוד שנולד במועד הוא כ 50 ס"מ.
תקופת הינקות : בשנה הראשונה לחיים, הצמיחה הממוצעת היא 25 ס"מ. בשנה השנייה קצב הצמיחה מואט מעט ועמד על כ 10-12 ס"מ.
תקופת הילדות : מגיל שנתיים עד גיל שש, קצב הצמיחה הממוצע הוא 6-9 ס"מ לשנה. מגיל שבע ועד גיל ההתבגרות, קצב הצמיחה יורד מעט ועומד על כ 4-6 ס"מ בשנה.
תקופת ההתבגרות: כאן מגיעה אותה "קפיצת גדילה" אופיינית. בתקופה זו, הצמיחה לגובה יכולה להגיע ל- 8-14 ס"מ בשנה. "קפיצת הגדילה" בדרך כלל מופיעה בבנות לפני בנים. הצמיחה לגובה מסתיימת כאשר לוחית הצמיחה הפכה כולה לעצם . בבנות תהליך זה מתרחש בדרך כלל סביב גיל 14-15 , ובבנים סביב גיל 17 .
איך אנחנו עוקבים אחרי צמיחה לגובה ?
יש מספר מרכיבים שאנחנו מודדים וכאמור מציבים את הערך המספרי בעקומה. יש מספר עקומות מקובלות, וחשוב כמובן להציב את ערכי המדידה בעקומה הנכונה ולבצע מעקב במשך השנים על אותה עקומה. קיימות גם עקומות נפרדות למצבים אחרים כמו פגים לדוגמא.
אז מה מודדים ?
- אורך בשכיבה עד גיל שנתיים וגובה בעמידה החל מגיל שנתיים והלאה.
- משקל.
- היקף ראש.
- יחס פלג גוף עליון לתחתון.
- יחס בין משקל לגובה בריבוע שמכונה BMI.
אחרי מה אנחנו בעצם עוקבים ?
- האם הילד נמוך ביחס לבני גילו ומינו.
- האם קצב הגדילה הממוצע שלו לשנה תקין.
- האם מיקומו בעקומת הגובה תואם לפוטנציאל הגנטי שלו לפי יחס בין גובה ההורים ( קיימות נוסחאות לחישוב ).
- האם יש גורמים נוספים רלוונטיים כמו חשד לתחלואה כרונית או הופעה של התבגרות מינית מוקדמת.
על סמך נתונים אלו רופאי הילדים יחליטו האם יש צורך בברור.
מה יכול לפגוע בצמיחה לגובה ?
מסע הגדילה של ילדים עשוי להיפגע ממגוון גורמים שניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות:
- קשורים ללוחית הגדילה– לדוגמאהפרעות בהפרשת הורמון הגדילה או בתגובה של הגוף אליו, בעיות בבלוטת התריס, הפרשה מוקדמת של הורמוני מין בצורה לא סדירה ועוד.
- גורמים שאינם קשורים ללוחית הגדילה– למשל מחלות כרוניות. במחלות סוערות עם תחלואה בולטת הקשר די ברור, אבל לעתים הן נמצאות ברקע טרם אבחון וללא ביטוי ניכר כמו צליאק, מחלת מעי דלקתית, הפרעה כלייתית או מצבים אחרים כמו תזונה דלה ולקויה או חסר ברזל ניכר. גם הזנחה רגשית קיצונית יכולה להוות גורם.
עלה חשד שהצמיחה לגובה אינה תקינה. מה השלב הבא ?
קודם כל פונים לרופא\ת ילדים להערכה, לאחר מכן רופאי הילדים ימליצו על בירור ראשוני.
מה הבירור כולל?
בדיקת דם שונות שכוללות גורמים שונים כמו חסר ברזל, תפקודי בלוטת תריס, סוכר, מדדי דלקת, תפקודי כליות וכבד, סידן ופוספט שקשורים לבניית עצם ועוד.
בדיקת שתן.
צילום כף יד שמלמד אותנו מה גיל העצמות ביחס לגיל הכרונולוגי ( האמיתי ) ומה מבנה העצמות.
לא מצאנו משהו לא תקין. איך ממשיכים ?
לעתים רופאי הילדים ימליצו על המתנה של מספר חודשים טרם הרחבת הבירור.
השלב הבא כולל בדיקה רפואית אצל אנדוקרינולוג/ית ילדים ולאחר מכן יוחלט האם יש צורך בבדיקות מיוחדות כמו :
- תבחין הפרשת הורמון גדילה והורמונים נוספים.
- הדמיה של המוח.
- סקירת שלד.
- ברור גנטי.
לאיזה אבחנות ניתן להגיע ?
לאחר שהגדרנו מצב של קומה נמוכה, יצאנו לבירור מקיף לחיפוש הסיבה לכך, ומשם פעמים רבות גם ייגזר הטיפול:
- הילד בריא. בכ- 75% מהמקרים הסיבה לקומה נמוכה, מקורה בקומה נמוכה משפחתית ( הילד תואם להוריו והם כולם בריאים ), או למצב של קומה נמוכה קונסטיטיונאלית, קרי הילד פשוט קצת מתעכב אחרי בני גילו . בדרך כלל נגלה שגיל העצמות שלו צעיר מגילו הכרונולוגי, שהבירור תקין וגם ההתבגרות המינית קצת מתעכבת.
- כ-10% מהמקרים הם מצבים גנטיים.
- מחלות כרוניות. כפי שנכתב למעלה, גם מדובר ב- 10% מהמקרים.
- חסר אמיתי בהפרשת הורמון גדילה, או העדר תגובה מספקת אליו. רק כ 1-2% מהמצבים.
- ילדים שנולדו קטנים לגיל הריון ולא הצליחו להשלים את הפער עד גיל ארבע.
- אבחנה בשלילה. לא מצאנו סיבה. מכונה קומה נמוכה אידיופטית.
מתי מטפלים בהורמון גדילה ?
כמובן שאם יש מצב רפואי כרוני או חסרים שונים תזונתיים נטפל בהם. יש מספר התווית מוכרות שבהן נשקול מתן חיצוני של הורמון גדילה :
חסר מוכח בהורמון, תסמונת גנטיות מסוימות, אי ספיקת כליות, תינוקות שנולדו קטנים לגיל ההיריון ולא הצליחו להשלים עד גיל ארבע את הפער, במצבים חריגים של קומה נמוכה אידיופטית.
בילדים שנולדו קטנים לגיל הריון ולא השלימו את הפער, נתחיל פעמים רבות כבר בגיל ארבע. בשאר המצבים מתחילים טפול בדרך כלל לאחר גיל שש.
איך לוקחים את ההורמון ?
ההורמון ניתן בזריקה תת עורית. עד לאחרונה דובר על זריקה יומית. במהלך 2024 נכנס לשימוש בישראל תכשיר חדש שניתן אחת לשבוע.
האם לטיפול בהורמון גדילה יש תופעות לוואי ?
הן אינן נפוצות. בכל הופעה של כאבי ראש, טשטוש ראייה , כאב פרק ירך או צליעה, הפרעה ברמות הסוכר בדם, הגדלת רקמת שד בבנים או כאבי שרירים עזים, חשוב להתייעץ עם רופא\ת הילדים.
עד מתי ממשיכים לטפל ?
יש צורך במעקב קבוע אצל אנדוקרינולוג/ית ילדים. יש חשיבות רבה להיענות של ההורים, להקפדה על טפול קבוע, על החלפת אזורי ההזרקה, על מעקב סדיר ועל ערנות לכל תופעת לוואי.
מינון ההורמון משתנה לפי התגובה אליו ומרכיבים נוספים. הטפול מופסק בדרך כלל כאשר גיל העצמות בבנות הוא סביב 14 ובבנים סביב 16 או שקצב הגדילה השנתי הוא 2 ס"מ ומטה.
