תופעת הגירושין התרחבה בעשורים האחרונים בעולם כולו ובישראל. מנתוני ארגון משפחה חדשה, 26% מהזוגות בישראל מתגרשים. תהליך הגירושין כואב ומורכב הן עבור בני הזוג המתגרשים והן עבור ילדיהם. ללא קשר לגיל הילדים, פרידת ההורים מהווה אירוע קשה ומערער לכלל הילדים ובפרט לילדים צעירים ובגיל ההתבגרות.
ההורים בשלב הראשון, עסוקים במשבר שלהם ופחות פנויים לצרכי הילד, לעיתים אף נאלצים להתמודד עם מאבקים משפטיים, ירידה ברמת החיים ושינוי מגורים. עבור הילד, תהליך הגירושין מהווה שינוי משמעותי בחייו. זהו שינוי לא רצוי מבחינתו וזו החלטה שהוא לא חלק ממנה, היא נכפית עליו. ההורים נפרדים, אחד ההורים עוזב את הבית כך שהאינטנסיביות שבה רגיל היה לראות את ההורה, יורדת. לעיתים הוא גם נאלץ לשנות מקום מגורים, בית ספר וחברים. זוהי טלטלה ניכרת עבורו והחיים מיד לאחר הגירושין אינם קלים לילד, בעיקר כי לילדים קשה לראות לטווח ארוך ולהבין שאולי השינוי הוא לטובה.
במהלך השנה הראשונה לגירושין יתכנו מספר תגובות אופייניות:
- בעיות התנהגות בבית הספר ובדיקת גבולות.
- ירידה בהישגים לימודיים.
- ירידה בדימוי העצמי.
- הזדהות עם הצד ה"פגוע".
- ניתוק רגשי או פיזי הבא לידי ביטוי בפעילות חוץ ביתית מוגברת, ואף עזיבת הבית לפנימייה.
- שינויים בהתנהגות חברתית כגון התבודדות וקושי להסתדר עם ילדים אחרים.
טעויות של הורים בזמן גירושים
לעיתים הליכי גירושין מתנהלים תוך סיכסוך סוער ומתמשך, ההורים עושים שימוש באופן לא מכוון בילדיהם והם הופכים לכלי נשק בידי ההורים. הם מדברים בגנות ההורה השני, משתמשים בהם כמרגלים, כ"יונת דואר" להעביר מסרים בין האחד לשני ולעיתים אף פוגעים בהסדרי הראיה עם ההורה השני במטרה להענישו. התנהגויות אלה גורמות נזק רב, הן מכניסות את הילד למתח ולמצוקה ומחמירות את המשבר שבו כבר נמצאים. כיון שתהליך הגירושין הופך לזירת התגוששות בה הילדים עומדים בתווך ומוצפים בתחושת פחד, חרדה וחוסר אונים. בעזרת מודעות ההורים לאחריותם כלפי ילדיהם ניתן להקל על התמודדותם ולמזער את תחושת חוסר האונים. במחקרים נמצא כי שני הגורמים המשמעותיים ביותר המשפיעים על הסתגלות ילדים לגירושין הם:
- רמת העימות המתמשך בין ההורים, הבאה לידי ביטוי במשך העימות ובעוצמתו.
- יציבות והמשכיות הקשר של הילד עם שני הוריו.
כלומר, הורים אשר יצליחו לנהל את משבר הגירושין תוך שמירה על תפקידיהם ההוריים, הכוללים טיפול בילד על כל המשתמע מכך, יגנו על הילד מפני השלכות שליליות ארוכות טווח. לעומת זאת, הורים אשר יגררו לעימות מתמשך וחריף יפגעו במידת יכולתו של הילד להסתגל לגירושין.
כיצד לעזור לילדים להתמודד עם הגירושים?
עוד בזמן ההודעה המשותפת לילדים בדבר הגירושין יש להסביר לילדים שההחלטה התקבלה לאחר חשיבה מרובה. יש לומר כי ההורים מצטערים על הכאב שנגרם לילדיהם ושאין להם קשר או אשמה להחלטה על הפרידה. המשפחה עדיין קיימת על אף שההורים נפרדים ועדיין יש להם שני הורים, ההורים מתגרשים האחד מהשני אך לא מהילדים.
על מה חשוב להקפיד:
- השאירו את הילדים מחוץ למאבק הגירושין.
- שתפו פעולה אחד עם השני והיו נוכחים באופן חיובי בחיי ילדיכם. שיתוף הפעולה יחל משלב ההודעה על הפרידה ויימשך לאורך כל התהליך ולאחריו.
- שמרו על כבודו של ההורה השני בפני הילד, אל תאשימו את ההורה השני במצב הקיים.
- אל תערבו את הילד בעניינים כספיים ומזונות.
- אל תבקשו מהילד לרגל אחר ההורה השני.
- אל תעבירו מסרים דרך הילד
- העדיפו הסכמים, גישור או גירושין בשיתוף פעולה על התדיינות משפטית.
- אל תתעלמו מההורה השני בזמן אירועים משותפים.
- יש לנסות ולשמור על רמת חיים דומה בשני הבתים בכדי למנוע קונפליקט רגשי פנימי אצל הילד
- השתדלו להימנע משינויים נוספים בחיי הילד כגון מעבר דירה או בית ספר.
- אפשרו לילד לדבר על קשייו באופן פתוח וללא חשש
זכרו כי אתם מסיימים את הזוגיות המשותפת אך ההורות המשותפת תמשך כל חייכם. טיב וסגנון היחסים בניכם הם אלה שיקבעו את עתיד ילדכם.
