האם הילד שלכם מתלונן על כאבי בטן חוזרים ונשנים?, האם הוא מתקשה להתרוקן באופן סדיר? עצירות בילדים היא תלונה שכיחה. מעבר לאי הנוחות הפיזית, עצירות עלולה לגרום למתח, לחרדה ואף להשפיע על ההתנהגות והיחסים החברתיים של הילד.
עצירות היא מצב ולא בהכרח מחלה. היא יכולה לנבוע ממגוון רחב של גורמים שפעמים רבות משולבים זה בזה.
אז מה זו בעצם עצירות?
ההגדרה הרשמית כוללת העברת צואה בתדירות לא גבוהה, לרוב פחות מפעמיים בשבוע. מלווה בתחושת כאב ואי נוחות, ולעיתים אף יידרש מאמץ בלהוציא את הצואה. לפרקים הצואה תהיה קשה במיוחד ולעתים בעלת נפח גדול מאוד. אנו נוהגים להגדיר עצירות רק לאחר תלונות מתאימות שנמשכות לתקופה של כחודש לפחות. לעומת זאת בתינוקות צעירים מגיל שנה ההגדרות מעט שונות.
הגורמים
ישנם גורמים רבים היכולים להוביל לעצירות. החלוקה הראשונית של מצבי העצירות היא בין גורם גופני לבין גורם תפקודי או לחילופין התנהגותי.
הגורם הגופני מקורו במצב רפואי שמוביל לעצירות. החל מבעיות במבנה של מערכת העיכול, דרך בעיות נוירולוגיות או הורמונליות ועד לתופעות לוואי של תרופות. ברפואת ילדים הגורם הגופני נחשב לפחות נפוץ. למעשה, מרבית המקרים קשורים דווקא לתפקוד או לפן הרגשי או להרגלים.
לדוגמא, בפן הרגשי, נוכל למצוא אירועים משמחים כמו לידת אח או אחות או אירוע טרגי כמו אובדן של בן משפחה קרוב. בהיבט של הרגלים ותפקוד נוכל למצוא, שתיה מועטה של נוזלים וכלכלה דלה בסיבים. כמו גם, ישיבה ממושכת בשירותים תוך כדי שימוש בטלפון נייד, הימנעות משימוש בשירותים בגן או בבית ספר שמוחמרת בשל "מעגל הרשע" ועד אירועים של הטרדה ואלימות.
מה זה "מעגל הרשע" של עצירות?
עלינו להבין תחילה כיצד הגוף פועל בצורה תקינה.
המזון שאנו אוכלים דרך הפה עובר תהליך של גריסה ועיבוד בעזרת השיניים ואנזימי רוק. הוא יורד דרך הושט לקיבה וממשיך שם בהליכי פרוק. בהמשך דרכו במעי הדק כנוזל, המעיים סופגים מהעיסה הנוזלית את הדרוש לגוף, והפסולת מגיעה למעי הגס. באזור זה חלק מהנוזלים מאותה עיסה נספגים חזרה והצואה הופכת יותר ויותר למוצקה עד הגעתה לאזור פי הטבעת. יציאת הצואה משלבת תחושה שקשורה לעצבים באזור לבין כיווץ שרירים והרפיית שרירים אחרים.
כאשר ישנה סיבה שמונעת את יציאת הצואה בהגעתה לפי הטבעת, תהליך הוצאת הנוזלים ממנה ממשיך והיא הופכת בהדרגה לקשה יותר ויותר.
בשלב זה הצואה עצמה תכאיב בצאתה ויכולה לגרום לפציעה ו/או לזיכרון של כאב שיגרמו לילד להימנע יותר ויותר מהתרוקנות וכאמור, כך נוצר "מעגל הרשע של העצירות".
מצב שכיח הוא היווצרות של 'פקק' או 'אבן' של צואה קשה בחלק הסופי של המעי הגס או בפי הטבעת. במקביל, צואה נוזלית ממשיכה להגיע אל המעי הגס, ולעתים מנסה ואף מצליחה לעקוף את הפקק הקשה ולצאת החוצה מאזור פי הטבעת באופן לא נשלט ולא רצוני, מה שעלול לגרום לכתמים על התחתונים ולתיאור של שלשול על ידי ההורים או הילד.
איזה תלונת אופייניות למצב של עצירות בילדים?
עצירות בילדים מתבטאת במגוון תלונות. העיקריות שבהן הן צואה קשה, יציאות לא שכיחות בעלות נפח רב מאוד, כאבים בזמן ההתרוקנות ומאמץ ניכר בזמן היציאה. מעבר לכך תיתכנה הכתמה ושלשול, כאבי בטן חוזרים המשתפרים לאחר יציאה, בריחת שתן נלווית, ודם טרי על הנייר או על האסלה.
חשוב לשים לב כי ישנן תלונות שמהוות "דגל אדום" אשר מצריכות התייחסות רפואית מיידית, כגון ירידה במשקל, התעוררות לילית לצורך מתן צואה, חום גבוה וחוזר, הקאות חוזרות ונשנות, כאבי בטן עזים שהולכים וגוברים וצואה המכילה בתוכה דם וריר.
מה יחפשו רופאי הילדים בבדיקה?
כאשר תגיעו לרופאי הילדים עם תלונות על עצירות, הם יתחילו בשאלות חשובות. על ההיסטוריה הרפואית של הילד כגון: האם היה קושי ביציאות כבר בחודשים שלאחר הלידה גם אם חלף, ישללו דגלים אדומים ומצבים רפואיים תורמים. השאלות יעסקו גם בהרגלי תזונה ושתיה כמו גם באיתור הרגלי יציאה לא נכונים (לדוגמא האם יושבים עם הטלפון על האסלה) . נושא נוסף שיעלה הוא ההיבט הרגשי הכללי ואיך מתמודדת המשפחה עם המצב – האם לדוגמא זהו מקור לחיכוכים עלבונות או לחצים.
לאחר השאלות, יעבור הרופא לבדיקה גופנית. בבדיקה הרופא יוודא שהגובה והמשקל תקינים, שהבטן עצמה לא תפוחה ולא רגישה, שלא נמושו גושים או ממצאים חריגים בבטן, שאין ממצאים חריגים בגב התחתון ושלא עולה חשד להפרעה נוירולוגית בפלג בגוף התחתון. לעיתים תבוצע גם בדיקה של פי הטבעת.
לאיזה בדיקות ישלחו את הילדים?
בחלק גדול מהמקרים בהעדר חשד לבעיה גופנית לא יבוצע בשלב זה בירור. לעיתים הרופאים ישלחו את הילדים לבדיקת דם, לרבות רמת סידן ותפקודי בלוטת תריס, שהפרעה בהן קשורה למצבי עצירות. כמו גם, מומלץ לשקול בדיקת צליאק.
לעיתים הרופאים ישלחו את הילדים לצילום בטן שמדגים בין השאר האם יש נפח צואה גדול במעי הגס ועתים ל US בטן.
דרכי טיפול
הטיפול הוא בדרך כלל הדרגתי ומשולב. כלומר, מדובר בטיפול רב תחומי המשלב גם טיפול רגשי, גם התנהגותי, לעיתים תזונתי ולפרקים משולב גם מתן תרופות.
רגשי
פעמים רבות בשל המצב, נוצר מרכיב של לחץ משפחתי שיכול להתבטא בתסכול, אכזבה, בושה ואף כעס. חשוב להבין כי המצב פתיר ויש להשרות כזאת תחושה בבית, בטח בפני הילד שחווה את העצירות. כמו גם, נדרשת סבלנות והכלה של המצב.
התנהגותי
יש להימנע מהתאפקות ולחזק את הקשב לצורך לגבי מועד ההתפנות. לשירותים עצמם יש להיכנס ללא טלפון נייד, ללא ספר באופן קבוע ובוודאי שלא לצפות בטלוויזיה תוך כדי הישיבה בשירותים. הישיבה אמורה להיות לדקות ספורות בלבד ובצורה נינוחה. כאשר מדובר בילדים קטנים, ניתן לשלב דרגש מתחת לרגליים בישיבה כדי שיסייע להם להיות בתנוחה נכונה יותר. כמו כן, יש להתלוות אליהם
חשוב מאוד ללמד את הילדים להיות קשובים לגופם ולצרכים הטבעיים שלהם. בנוסף, יש לעודד אותם להתמיד בניסיונות להתרוקן מספר פעמים ביום, רצוי לאחר הארוחות, גם אם לא הצליחו בפעם הקודמת. אם הילד מנסה להתרוקן ולא הצליח, מומלץ לחכות מספר דקות ולחזור על הניסיונות מאוחר יותר.
תזונה
בנוסף לשתייה מספקת של מים, יש לשלב כלכלה עשירה בסיבים. כמו גם, יש להגביל כמות אורז ובננות וסוגי מזון נוספים שיכולים לתרום לעצירות, ובעיקר חטיפים ומזון מתועש שיכולים גם הם להשפיע לרעה.
תרופות
ישנו משלב של טיפולים, החל ממשחות לאזור פי הטבעת, דרך נרות וחוקנים ועד תכשירים דרך הפה שמסייעים להגביר את כמות הנוזלים בצואה. הכלל הבסיסי הוא שהמטרה היא יציאה יומית לא כואבת, ושכל טיפול שכבר החל וכן הצליח, יש להפחית באופן הדרגתי.
