עד לפני רגע, כס המלוכה היה שלו ורק שלו. או שלה. הוא הבכור שלנו, ולפעמים גם הנכד הבכור של סבא וסבתא: הוא לא נאלץ לחלוק צעצועים, אהבה או שעות טלוויזיה עם אף אחד. אח קטן הוא המתנה הכי נפלאה שתוכלו לתת לו, אבל בחודשים הראשונים הוא עוד לא יודע את זה. איך תעזרו לו בתקופה המורכבת הזאת?
דעו מתי ואיך לספר
כשרואים בטן. לא לפני כן, אבל גם לא הרבה אחרי – כדי שלא שישמע ממישהו אחר וירגיש שההורים מסתירים ממנו משהו. אל תעמיסו מידע עודף – אין לילד שום צורך בו. ספרו בפשטות שבקרוב יצטרף תינוק למשפחה. הימנעו מלשרטט תמונה חיובית מדי כמו: "איזה כייף יהיה לך!"; "בטוח תאהב אותו!", וגם אל תציירו עתיד שחור בסגנון "מעכשיו אמא תהיה עייפה ועסוקה". היו פשוטים, ברורים ועובדתיים: עוד יגיע הזמן לניתוחים רגשיים. הקשיבו לשאלותיו ותנו מענה ממוקד למה שמעסיק ומעניין אותו כאן ועכשיו.
שתפו אותו בהכנות
בחודשים האחרונים של ההיריון יש המון מה לעשות: סידור החדר החדש, קניות, כביסות. שתפו את הילד שלכם במה שניתן, הפכו אותו לחלק מהעניין: שאלו אותו על צבע הווילונות שמוצא חן בעיניו, על הבגדים הראשונים שאתם רוכשים יחד. ילדים אוהבים שמתייעצים איתם, אוהבים להיות שותפים, ובוודאי בנושא כזה, הקשור לכל המשפחה. גם הוא צריך להתכונן לשינוי וזה בהחלט יעשה חלק מהעבודה.
ספרו לו שלהיות גדול זה הכי הכי
יש המון מה להרוויח בלהיות הגדול. הילד שלכם צריך לדעת את זה. הוא יכול לעלות על הסולם הכי גבוה בגן המשחקים, להרכיב פאזל עם הרבה חלקים, להתלבש לבד, לשוחח, לרוץ ולקפוץ. דברו איתו על כל אלה, הזכירו לו איזה כיף זה. במקביל, העניקו לו זכויות מיוחדות ל"גדולים", כמו ללכת לישון קצת יותר מאוחר.
חכו עם שינויים נוספים
השינוי הנוכחי הוא גדול דיו. חכו עם כל היתר: עם הגמילה ממוצץ או חיתול, עם המעבר למיטת נוער. תנו לו את הזמן והמרחב שהוא זקוק לו על מנת להסתגל ואל תעמיסו אתגרים נוספים.
אל תיבהלו מרגרסיות
יכול להיות שהילד שלכם יחזור להרטיב, יכול להיות שהוא ייצמד אליכם, יתקשה להעסיק את עצמו, יתקשה להיפרד בבוקר בגן. ילדים מדברים דרך ההתנהגות שלהם, וזאת דרכם לבטא את הקושי שהם חווים, את חוסר שביעות הרצון שלהם, הקנאה, התסכול שהם חשים. את רצונם להזכיר לנו שגם הם עדיין קצת תינוקות. הבינו אותם. חבקו והכילו. כמו שזה בא, כך זה גם יחלוף.
שתפו אותו בטיפול בתינוק
להביא חיתול, לתת מוצץ, לשיר לו שיר. כל אלה עשויים לתת לו הרגשה שהוא משמעותי ובוגר. אם הוא לא מעוניין – אל תילחצו ואל תכריחו. זאת לא חובה, וזה לא אומר שום דבר על אהבתו לאחיו או על הקשר העתידי ביניהם.. תנו לו לבחור את הזמן והאופן בו הוא יתיידד עם האח החדש.
תנו לו זמן שהוא רק אתכם
פעם בשבוע או באיזו תדירות שניתן, קחו (שניכם או אחד מכם) רק אותו, לשעה של ביחד. שחקו, דברו, צאו לבית קפה; לא חשוב מה תעשו, העיקר שהוא יהיה היחיד שמקבל את תשומת ליבכם.
הקריאו, שירו
שוב הם נחלצים לעזרתנו, השירים והסיפורים. הרבה יותר קל לדבר על איתמר או על משפחת הפילפילים מהסיפור שקראנו מאשר על הרגשות שלנו. דרך השיחה על רגשות הגיבור נוכל ללמוד ולהכיר את עולמו הפנימי ומחשבותיו של הילד שלנו ולתת להם מענה. הוא מן הסתם יזדהה בקלות עם מה שעובר על אותו ילד בסיפור והשיחה תעשה עבורו את העיבוד שהוא כל כך זקוק לו.
הבינו אותו
לא קל לילד שלכם. אל תצפו ממנו לחוש רק שמחה או התרגשות. תנו לגיטימציה גם לקושי ולכעס, אחרת יתווספו להם גם רגשות אשם מיותרים. זה בסדר לקנא, זה בסדר לכעוס. אל תהדפו את ביטויי הרגש האלה – קבלו אותם ושוחחו עליהם. תנו תוקף לקיומם. אימרו "אני יודעת שלא קל כשאני כל כך עייפה ולא מצליחה לשחק איתך כמו פעם".
וזכרו: עוד כמה חודשים יהיה קל יותר. אתם תהיו עייפים פחות, התינוק שלכם יהיה תקשורתי יותר ויתחיל ליצור קשר גם עם אחיו הגדול, יביט בו בהערצה ויהיה קשוב לכל מילה שלו. יש למה לחכות.
