עולם רפואת אף אוזן גרון בילדים גדוש במונחים ייחודים שעשויים להישמע להורים רבים זרים ומבלבלים. "שקדים", "פוליפים" ו"כפתורים" הם רק חלק מהשמות המוזרים שצצים במהלך ביקור אצל רופא הילדים וגורמים לדאגה רבה. הקריאה בדקות הקרובות תסייע להבין יותר לעומק על מה מדובר, פתרונות אפשריים, מה יבוצע על ידי רופא ילדים, ומתי תידרש התערבות של אף אוזן וגרון.
אז מה המשמעות של המילים האלו ?
שקדים בעולם הרפואה, שקדים מתייחסים לרקמות רכות הממוקמות בצידי חלל הפה. למעשה מדובר בצבר של בלוטות לימפה, אותן ניתן לראות בקלות אצל ילדים, כאשר הם פותחים את פיהם. בשפה הרפואית מכנים את השקדים טונסיל.
השקד השלישי הוא רקמה דומה, אבל היא נמצאת עמוק יותר בחך בצד האחורי של האף. בנקודה זו גם מתחברת בכל צד התעלה המחברת בין האוזן התיכונה ללוע. את השקד השלישי קשה לראות. הרופאים לעתים ישתמשו בשם אדנואיד במקום השקד השלישי.
אז מה זה פוליפים? לעתים יש בלבול וכשאומרים פוליפים מתכוונים לשקדים או לשקד השלישי. בפועל יש פוליפים במקומות שונים בגוף. .לעתים נשמע על פוליפ במערכת העיכול ולעיתים על פוליפים באף שהם נפיחות רקמה רכה בתוך האף עצמו.
נוזלים באוזניים משמעם נוזל לא מזוהם בחלל האוזן התיכונה. לא להתבלבל עם דלקת אוזן תיכונה חריפה ( "דלקת אוזניים" ") שבה הנוזל מזוהם.
כפתורים הם צינוריות זעירות המוחדרות דרך נקב זעיר בעור בתוף במהלך ניתוח פשוט. הן מסייעות באוורור האוזן התיכונה, תורמות לניקוז נוזלים ממנה ומשפרות את יכולת תפקוד האוזן.
מה תפקיד השקדים ?
השקדים, כמו כל רקמה לימפתית, מסייעים לילדים להתמודד עם מזהמים שונים והם מוגדלים ופעילים בד"כ החל מגיל שלוש ובמשך שנות הילדות המוקדמת.
רקמת השקד השלישי, הולכת ומצטמקת מעצמה לרוב סביב גיל שמונה.
איך יבוא לידי ביטוי מצב לא תקין ?
שקדים
השקדים יכולים לגדול ולתפוח, לרוב בצורה סימטרית עד שהם נושקים זה ולזה ויוצרים למעשה חסימה של נתיב האוויר. לעתים גם השקד השלישי (אדנואיד) גדל במקביל וחוסם את מוצא האף. התלונות המגיעות בעקבות כך, פעמים רבות משולבות ודומות.
שקדים מוגדלים קל לראות עם פה פתוח ושקד שלישי דורש בדיקה נוספת.
התלונות עצמן יכללו שינה עם פה פעור, נחירות לילה, שינה מקוטעת ומרובת תזוזות, ריח לא נעים מהפה. יש קשר להפרעות קשב, להרטבת לילה ולעתים לקושי בשגשוג ( בד"כ עליה איטית במשקל ).
כאשר המרכיב העיקרי הבעייתי הוא הגדלה של השקד השלישי, רופאי הילדים ישתמשו לפעמים במונח "פנים אדונאידיות" ובו הכוונה לילד/ה עם פנים מוארכות, נשימה קבועה דרך פה פתוח וחך מעט גבוה מהרגיל.
נוזלים באוזניים
זהו כאמור מצב בו יש נוזל קבוע לא מזוהם מאחורי עור התוף. נוזל זה מפריע לתנועת הממברנה העדינה של עור התוף ומגביל את הנעת עצמות השמע שמאחוריה.
פעמים רבות שקד שלישי מוגדל חוסם את פתח התעלה שמקשרות בין האוזן התיכונה לחלל הלוע ובעצם תורם להצטברות אותו נוזל.
רופאי הילדים יודעים לזהות בבדיקה גופנית וגם לפי הסיפור שההורים יתארו האם הנוזל הוא מזוהם ,או שמדובר בנוזל כרוני לא מזוהם. מטבע הדברים נוכחות ממושכת של נוזל פוגעת ביכולת השמיעה ,ובהינתן רושם לליקוי שמיעתי/שפתי או בנוכחות נוזל שכזה מספר חודשים בבדיקות חוזרות, רופאי הילדים יפנו את הילד/ה לבדיקת שמיעה.
דום נשימה בשינה
דום נשימה בשינה הוא מצב בו מפסיקים לנשום לפרקי זמן קצרים במהלך השינה. בילדים הסיבה היא לרוב חסימתית, כלומר שקד שלישי מוגדל גורם לחסימת נתיב האוויר עד כדי הפסקת נשימה למספר שניות. החסימה עצמה לרוב מלווה בשינה בפה פעור ובנחירות. עצם חסימת נתיב אוויר גורמת לעתים גם לירידה ברמת החמצן בדם, עד למצב בו המוח שולח איתות כי הגיע הזמן להתעורר ולנשום. מצב זה יכול לכלול עשרות הפסקות נשימה בלילה שגורמות בילדים בין השאר מלבד לשינה לא רציפה ומרובת תזוזות, לעייפות במהלך היום, בעיות קשב, הרטבות לילה ועד הפרעה לצמיחה לגובה והעדר עליה מספקת במשקל.
מתי רופאי הילדים ישלחו לבדיקות נוספות ?
שקדים מוגדלים כאמור קל לזהות בבדיקה גופנית רגילה. כאשר יש חשד להגדלה ניכרת של השקד השלישי ו/או או לדום נשימה חסימתי בשינה, רופאי הילדים יכולים להיעזר במספר בדיקות עזר.
בדיקת צילום צוואר צידי: מדגימה את נתיב האוויר במבט צד ופעמים רבות נזהה כך חסימה ניכרת של הנתיב על ידי רקמת השקד השלישי. בדיקה זו כוללת קרינה והשימוש בה כיום הולך ופוחת.
בדיקת הלוע בעזרת סיב אופטי: בדיקה זו מבוצעת לרוב על ידי רופאי אף אוזן גרון במרפאתם. היא מדויקת מאוד ומאפשרת מבט ישיר על האזור. מעצם היותה פולשנית היא כמובן לא נעימה.
מעבדת שינה: בבדיקה זו במהלך שנת לילה (לרוב במעבדה מיוחדת) מחברים לילד/ה חיישנים שמנטרים מדדים שונים כמו קצב לב, קצב נשימה, נחירות, אחוז החמצן בדם, שלבי שינה, תנועות גוף, אותות חשמל במוח וכו.
בדיקת שמיעה : בדיקה זו מבוצעת במכון ייעודי, לרוב על ידי צוות שמיומן בבדיקת ילדים צעירים. הבדיקה מסייעת לזהות מה סף זיהוי הצלילים של הילד, האם יש פער בין שתי האוזניים והאם הילד שומע את כל משרעת הצלילים הנדרשת. פעמים רבות הרופאים יבקשו ביצוע במקביל גם של טימפנומטריה/רפלקס אקוסטי שמלמדת על תנודתיות עור התוף והאם יש מאחוריו למעשה נוזל שמפריע לתזוזתו.
האם יש צורך בטיפול ומה עושים ?
כאן נזכור כי העיקרון שמנחה את הרופאים הוא "פרימום נון נוסרה" פתגם לטיני שמשמעו הוא "לפני הכל, אל תזיק".
בחלק לא מבוטל מהמקרים טיפול תומך והמתנה סבלנית, יאפשרו למצבים אלו לחלוף. כאשר רופאי הילדים מתרשמים כי המצבים המתוארים מעלה פוגעים בילד ודורשים התערבות, הכוונה בעיקר להתערבות ניתוחית והם יפנו למומחי אף אוזן וגרון.
יש מדדים ברורים מתי התערבות כירורגית תסייע ומתי היא נדרשת, אך כמובן כל מקרה לגופו.
ההחלטה למשל על ניתוח כפתורים תושפע מגיל הילד, כמות אירועי דלקת אוזן תיכונה שדרשה אנטיביוטיקה, רמת הליקוי השמיעתי, הופעה בנוסף של ליקוי שפתי, רושם להפרעה בשגשוג ללא מקור אחר ונוכחות מחלות רקע.
ההחלטה על הסרה של השקד השלישי (" אדנואיד ") תושפע מתסמינים תואמים, רמת החסימה שהודגמה בעזרת סיב אופטי ונוכחות דום נשימה חסימתי.
פעמים רבות יש קשר בין המצבים ולכן פעמים רבות נתקל בניתוח משולב בו המנתח מקטין /מסיר את השקד השלישי ובמקביל מכניס "כפתורים" קרי צינוריות אוורור בעור התוף.
ההחלטה על הסרה או הקטנה של השקדים תושפע מנוכחות מרכיב חסימתי משמעותי של דרכי האוויר או מזיהומים חוזרים ונשנים.
לסיכום, תפקידנו הוא לאפשר לכל ילד לגדול למבוגר בריא. לעיתים יש צורך בטיפול תרופתי, לעיתים בסבלנות והדרכה ולעיתים נדרשת התערבות ניתוחית.
שיח משותף בין ההורים לרופא/ה תוך הצגת האבחנה ,הנתונים, סקירת האפשרויות והמלצות ברורות יובילו לרוב להחלטות הנכונות.
