עם הגיעו של חג הפורים, ילדים רבים ברחבי הארץ מחכים בקוצר רוח לאווירת החג שמלווה בתחפושות ססגוניות, פעילויות לחג וכמובן משלוחי המנות. בעוד שמרבית הילדים ייהנו ממגוון החטיפים והמאכלים שיש במשלוחי המנות, עבור ילדים ובני נוער המאובחנים עם מחלת הצליאק, החג עלול להפוך לחוויה מאתגרת. למרות שכיום ישנה מודעת גבוהה יותר למחלה, וכן ישנם מאכלים רבים שלא מכילים גלוטן, עדיין קיימת הסכנה כי חלבון הגלוטן עלול לזלוג בטעות לאלו שצריכים להימנע מכך באופן מוחלט.
אז מהי בעצם מחלת הצליאק?
צליאק הידועה גם כ"כרסת" או "דגנת", היא מחלה דלקתית אוטואימונית בה הגוף למעשה תוקף את עצמו ופוגעת במעי הדק. המחלה תופיע אצל אנשים בעלי נטייה גנטית וכן גורמים סביבתיים שונים, ותתעורר כתוצאה מחשיפה לחלבון גלוטן המצוי בדגנים כמו חיטה ושעורה. חשוב לציין שאם חולי צליאק ימנעו מחשיפה לגלוטן, כל התהליך הדלקתי לא יתקיים ולכן המחלה גם לא תתפתח.
מה בעצם קורה בגוף כשיש צליאק ?
מחלת ה- "דגנת" משמעה שהחשיפה לחלבון הגלוטן המצוי בדגנים, יוצרת תגובה חיסונית הפוגעת ברירית של המעי הדק. הרירית הזו חשובה לתהליכי הספיגה של מזון, ולכן מלבד הנזק למעי עצמו נוצר גם נזק משני של חסרים תזונתיים.
מהם הסימנים והתסמינים ?
בעבר, תסמין מוכר של צליאק היה בטן תפוחה בקרב ילדים רזים, ומכאן נולד השם "כרסת". כיום, המודעות של ההורים והרופאים גבוהה יותר, וצליאק עשויה להתגלות גם ללא תסמינים כלל, או לחילופין עם תסמינים קלים בלבד.
מתי רופאי הילדים יחשדו במחלת הצליאק ?
הופעתם של כאבי בטן מתמשכים, שינוי בהרגלי יציאה ובעיקר יציאות מימיות נשנות לעיתים עם ריבוי של גזים, אנמיה עקשנית בשל חוסר ברזל, פגיעה בצמיחה לגובה או בעלייה במשקל, בחילות והקאות חוזרות, אלו רק חלק מהתסמינים שעשויים להצביע על צליאק אצל ילדים. לעתים ייתכנו תסמינים נוספים שאינם קשורים ישירות למערכת העיכול, כמו חולשה ועייפות, כאבי מפרקים, נזק לשיניים, כיבים חוזרים בחלל הפה, תפרחת שלפוחיתית אופיינית או הפרעה בתפקודי כבד.
חשוב לזכור שקיימת נטייה גנטית לצליאק , ולכן אם אחד מבני המשפחה מאובחן עם צליאק, הרופאים ימליצו לבצע בדיקת סקר לכל בני הבית. ואכן פעמים רבות מתגלה מחלת הצליאק עוד בטרם ישנן תלונות.
מה זה אומר קשר גנטי ?
מחלת הצליאק מתפתחת בבעלי רקע גנטי מתאים, כלומר יש להם גן במערכת החיסון שנקרא HLA DQ2 או DQ8 HLA.
עם זאת חשוב לציין כי נוכחות גנים אלו אינה גורמת בהכרח להתפתחות המחלה. נדרשים גורמים נוספים, כגון חשיפה מתמשכת לגלוטן ותנאים סביבתיים שונים שאנו לא מכירים את כולם וזאת כדי לעורר את המחלה. יש לציין כי נדיר מאוד לאבחן מחלת צליאק במי שאין לו את הרקע הגנטי המתואר.
איך מאבחנים צליאק ?
כאשר עולה החשד, רופאי הילדים ימליצו לבצע בדיקת דם פשוטה שתכלול בדיקת נוגדנים ספציפיים לצליאק. הרופאים פעמים רבות ישתמשו במילה הלועזית סרולוגיה או במונח בדיקת סקר לצליאק.
מה הכוונה ספציפיים ? רמה גבוהה שלהם בדם מכוונת מאוד למחלת הצליאק ולא למחלות אחרות
הנוגדנים שמשמשים כיום לבדיקה נקראים anti TTG .לפעמים משתמשים בבדיקה של נוגדים שנקראים anti EMA ופעמים בנוגדנים בשם anti DGP. רופאי הילדים יודעים להתאים את סוג הבדיקה המדויקת הנדרשת למצב, אבל העיקרון דומה.
בדיקת הדם היא בדיקת סקר ועד לפני מספר שנים לא ניתן היה להסתפק בה לאבחון.
השלב הבא שמסייע לאבחנה ודאית הוא בדיקה פולשנית שמכונה גסטרוסקופיה או אנדוסקופיה. היא מבוצעת על ידי רופאים בעלי מומחיות בתחום מערכת העיכול בילדים (" גסטרו ילדים").
בבדיקה תחת טשטוש/הרדמה מוחדר סיב אופטי מהפה עד לתחילת המעי הדק, אזור שנקרא התריסריון. משם נלקחות מספר דגימות ( תהליך שמכונה ביופסיה ). את הדגימה בוחנים במעבדה תחת מיקרוסקופ והמראה האופייני למחלת הצליאק יוגדר כ"השטחה של סיסי המעי".
נזכור כי ללא חשיפה לגלוטן המחלה אינה פעילה, לכן רופאי הילדים ינחו להמשיך ולצרוך גלוטן באופן סדיר גם כאשר יש חשד למחלת הצליאק, עד להשלמת תהליך דגימת הביופסיה.
ישנם מצבים בהם מתאפשרת אבחנה גם ללא ההליך הפולשני, אך עלינו לזכור כי אבחנה של מחלת הצליאק אינה הפיכה ומשמעותה הפסקת חשיפה לגלוטן לכל החיים. מרגע הפסקת החשיפה, ביצוע ביופסיה כבר לא יהיה יעיל ולכן יש לשקול בכובד ראש ביצוע ביופסיה אבחנתית בצורה המתוארת טרם הפסקת החשיפה לגלוטן.
עד כמה זה שכיח ובאיזה גילאים ?
את מחלת הצליאק ניתן לאבחן בכל גיל. המודעות הגבוהה למחלה כיום, מובילה לאבחון פעמים רבות כבר במהלך הילדות המוקדמת. כאמור, מרגע האבחון הרופאים ממליצים לבצע בדיקת דם לסקר נוגדנים לשאר בני המשפחה ופעמים רבות מתגלה המחלה גם אצל אחד ההורים או אפילו בקרב האחים והאחיות וזאת ללא כל תסמינים.
ההערכה היא שבישראל לפחות אחד מכל מאה חולה בצליאק.
אם אין לי תסמינים למה זו בעצם מחלה ?
ראשית הזיהוי המוקדם לפני התסמינים מאפשר עצירת התהליך עוד לפני שיופיעו תסמינים. יתרה מכך הוכח כי מחלת צליאק לא מאובחנת ו/או שאינה מאוזנת מגבירה את הסיכוי לחלות בסרטן מסוג לימפומה.
מה הטיפול ?
מחלת הצליאק היא כרונית, והחולים בה, חיים איתה לאורך כל חייהם.
אולם הקפדה על תזונה נטולת גלוטן מפסיקה לאחר מספר חודשים את התהליך המתואר, ולמעשה המעי חוזר לתפקד בצורה מיטבית והגוף שב למצב של בריאות. במצב זה גם הנוגדנים בדם שהוזכרו נעלמים.
בנקודה זו לפעמים יש בלבול והילדים /ההורים מפסיקים להקפיד על התזונה מתוך תחושה שהמחלה חלפה, מאחר ואין להם תסמינים וגם אין עדות לכך בבדיקות הדם, זו טעות שיש להימנע ממנה. חשוב לציין כי חשיפה מחודשת לגלוטן, תוביל גם לחידוש התהליך הדלקתי העצמי ולהתלקחות של המחלה.
מה זו תזונה נטולת גלוטן ?
רמת הגלוטן במזון נמדדת במעבדה. הערך אליו אנו מתייחסים נקרא PPM שמשמעו כמה מיליגרם גלוטן נמצא בקילוגרם של המוצר. ערך בו פחות מ 20 PPM מוגדר כבטוח לשימוש.
האם הנזק שנוצר הפיך ?
התשובה היא משמחת. הקפדה על תזונה נטולת גלוטן תוביל תוך מספר חודשים לשיקום המעי ולהורדת הסיכון המוגבר ללימפומה. לעתים, יש צורך בקבלת תוספים וויטמינים להשלמת חסרים ממושכים שהצטברו.
איזה מעקב נדרש ?
כחלק ממעקבי השגרה אצל רופאי הילדים יבוצעו באופן תקופתי בדיקה גופנית, ניטור של עליה נאותה בגובה ומשקל. בנוסף אחת לשנה עד שנתיים יש לוודא בבדיקת הדם כירמת הנוגדנים לצליאק אפסית.
לסיכום
לפנינו מצב של מחלה עצמית שתלויה בחשיפה לגורם חיצוני תזונתי. מודעות גבוהה לאפשרות ואבחון מהיר יסייעו לאמץ תזונה תואמת שתחזיר את המצב לקדמותו. ככל שנקפיד על התזונה כך נאפשר חיים מלאים פעילים ובריאים.
