אנמיה היא מצב של ירידה בכדוריות דם אדומות או בירידת רמת ההמוגלובין בדם. האנמיה השכיחה ביותר נובעת מחוסר ברזל.
ילדים הם האוכלוסייה הפגיעה ביותר למצבי חוסר ברזל בגוף בשל גדילתם המואצת במהלך השנה הראשונה לחייהם, חוסר בברזל הוא מסוכן, כי הוא עלול לעכב התפתחות פיזית וקוגניטיבית, לעיתים באופן בלתי הפיך.
מחקר שבדק 196 תינוקות מינקות ועד גיל 5 גילה כי ילדים שסבלו מאנמיה הראו ציונים נמוכים יותר במבחנים מנטליים ופסיכומטריים ביחס לילדים ללא אנמיה. בנוסף נמצא כי תוספת ברזל לתינוקות מגיל חודש ועד 6 חודשים הביאה לשיפור בחדות הראייה בגילאי שנה ומעלה.
גורמים אפשריים לחוסר ברזל בתינוקות ובילדים:
♦ חוסר הקפדה על מתן מנת הברזל המומלצת לתינוקות (7.5 מ"ג ברזל מגיל 4 חודשים ו15- מ"ג מגיל 6 חודשים ועד גיל שנה). תוספת זו חשובה משום שהגדילה המואצת בשנתו הראשונה של התינוק מלווה בעלייה בנפח הדם, אך לא תמיד יש עלייה תואמת בריכוז ההמוגלובין, כפי שהגוף צריך.
♦ אי חשיפה של התינוק/ת למזונות משלימים עשירים בברזל. עד גיל חצי שנה ההנקה חשובה ביותר – חלב אם אמנם לא מכיל ברזל בכמות גבוהה, אך ספיגתו טובה ולכן רובו מנוצל בגוף התינוק/ת. ואולם, לאחר מכן כמות הברזל המתקבלת בהנקה אינה מספקת ביחס לגדילה המואצת של התינוק/ת ולכן יש צורך בהוספת מזונות עשירים בברזל ומתן תוספת ברזל.
♦ מתן חלב ניגר לפני גיל שנה ומוצרי חלב לפני גיל 9 חודשים – במקום הנקה או תמ"ל. חלב הוא מקור דל לברזל ותורם להתפתחות אנמיה.
♦ הרגלי אכילה המתבססים על מזונות דלים בברזל.
♦ בעיות ספיגה של מערכת העיכול – שכיחות בקרב ילדים הסובלים למשל ממחלת הצליאק ומאי סבילות ללקטוז.
♦ שתיית תה, שוקו או כל משקה אחר המכיל קפאין – מפריעה בספיגת הברזל.
איך מזהים ילדים הסובלים מאנמיה/ חוסר ברזל?
הדבר תלוי, כמובן, במידת החומרה של האנמיה, וישנם גם סימנים שרק הרופא/ה יכול/ה לזהות.
אבל הנה כמה רמזים שצריכים להדליק אצלכם נורה אדומה:
♦ עייפות וחולשה
♦ הפרעות בשינה רציפה בלילה
♦ עצבנות ואי שקט
♦ ירידה בתיאבון
♦ חיוורון
♦ דופק מהיר
♦ סחרחורות
♦ אכילת גיר, קרח, עפר (תסמונת פיקה)
בספירת הדם: ערך המוגלובין מתחת ל11- מ"ג/ד"ל נחשב מדד אבחנתי לאנמיה בילדים. בתוצאות ספירת הדם יש מדדים נוספים המעוררים חשד לאנמיה.
מניעת חסר ברזל ואנמיה
יש להקפיד לתת את תוסף הברזל במינון מניעתי בהתאם להנחיות משרד הבריאות:
♦ המינון המומלץ מגיל 4 חודשים עד גיל 6 חודשים: 7.5 מג' ברזל ליום.
♦ המינון המומלץ מגיל 6 חודשים ואילך: 15 מג' ברזל ליום
♦ תינוקות שנולדו פגים, לפני שבוע 37 להריון: יש להמליץ על מתן תוסף ברזל במינון
♦ של 2 מג'/ק"ג ליום החל מגיל חודש, אלא אם יש הנחיות אחרות במועד השחרור מהפגייה.
♦ החל מגיל 9 חודשים (רצוי עד גיל שנה)- מומלץ לבצע ספירת דם שתספק מידע לגבי רמת ההמוגלובין ומדדים נוספים היכולים לרמז על חסר ברזל.
משך מתן תוסף הברזל (המניעתי):
ככלל עד גיל שנה וחצי .בתינוקות ובפעוטות אשר בספירת הדם השגרתית המבוצעת החל מגיל 9 חודשים לא נמצאה עדות לאנמיה או לחסר ברזל, ניתן להפסיק את מתן תוסף הברזל בגיל שנה.
במקביל למתן הברזל, דואגים לתזונה עשירה בברזל ובוויטמין c שעוזר לברזל להיספג: למשל, תבשיל קטניות וירקות מתובלים במעט מיץ לימון, או פיתה עם חומוס וכוס מיץ תפוזים. אם צורכים מזונות מן החי, קיימת המלצה לתת מנה אחת של בשר או עוף (עדיפות להודו) כל יום החל מגיל חצי שנה.
חשוב גם לצמצם צריכה של מזונות המפריעים לספיגת ברזל:
קפאין (תה, קקאו, קולה), סידן, אבץ, חומצה פיטית המצויה בדגנים, וחומצה אוקסלית, המצויה בתרד ובעלים ירוקים. לא רק כמות הברזל במזון חשובה, אלא גם כמות הברזל שנספג בגוף. כך למשל, כוס קורנפלקס מכילה 9.53 מ"ג ברזל לעומת מנת בשר המכילה 3.5 מ"ג ברזל, אולם הכמות הנספגת מהקורנפלקס קטנה באופן משמעותי מכמות הברזל הנספגת מהבשר.
טיפול באנמיה וחסר ברזל
במידה ובספירת הדם של גיל 9 חודשים נמצאה עדות לאנמיה או חוסר ברזל, רופא/ת הילדים ימליצו להגדיל את מינון הברזל הניתן, ולהמשיך את המתן לתקופה נוספת. יומלץ גם להעשיר את הכלכלה במזון עשיר בברזל.
מה עושים אם ישנם אירועים חוזרים?
במקרה של אירועים חוזרים יש צורך בהתייעצות ממוקדת עם רופא/ת הילדים שלכם, ולוודא כי הם סבורים שבכל המקרים אכן הייתה דלקת אוזן חריפה. נבדוק כי עשינו מה שניתן כדי להפחית אירועים חוזרים: מתן חיסונים, מניעת חשיפה למעשנים ומניעת שתיה מבקבוק בשכיבה.
כאשר ישנה הישנות משמעותית של מקרי זיהום חריף, והם גורמים להפרעה מצטברת בשמיעה ו/או בהתפתחות השפתית, לסבל ניכר מתמשך לפעוט והפסד משמעותי מצטבר של ימי גן וימי עבודה, רופא/ת הילדים שלכם יציעו קווי ברור וטיפול נוספים, כמו ברור נוכחות שקד שלישי, בדיקת מרכיבים במערכת החיסון והתייעצות עם רופא אף אוזן גרון בשאלת התערבות כירורגית.
